כל מה שצריך לדעת על הרמת סינוס
בשנים האחרונות, עם השימוש הגובר בשתלים דנטליים להשלמת שיניים חסרות, הרמת סינוס הפכה לפרוצדורה נפוצה מאוד. מטרתה של הרמת הסינוס היא ליצור גובה עצם מספק להתקנת שתלים במקרים בהם גובה העצם הנותר אינו מאפשר ביצוע השתלה באזור האחורי של הלסת העליונה. נדרש גובה עצם מינימלי לצורך תמיכה בשתל ויציבותו לאורך זמן. באיזורים אחוריים של הלסת העליונה קיימים חללים אנטומיים הקרויים "הסינוסים המקסילריים". השתלה בלסת עליונה כאשר אין מספיק עצם זמינה תגרום לחדירת השתל אל תוך חלל הסינוס, וזו עלולה לגרום לזיהום ואף לכשלון השתל.
מהו הסינוס המקסילרי?
הסינוסים המקסילריים הם חללי אוויר הממוקמים בלסת העליונה, משני צדי חלל האף. בין תפקיד הסינוס המקסילרי ניתן למנות את הפחתת משקל הגולגולת, לחלוח האוויר וחימומו בדרכו לריאות והפקת תהודת הקול. הסינוס המקסילרי ממוקם מעל השורשי השיניים הטוחנות והמלתעות העליונות, ולעתים נראה בצילום את חלקו התחתון "חודר" בין שורשי שיניים אלה.
באילו מקרים נזדקק להרמת סינוס?
הרמת סינוס נדרשת כאשר לא קיים גובה עצם מספק לצורך ביצוע שתל בלסת העליונה האחורית, כך שלמעשה רצפת הסינוס קרובה מדי למיקום השתל העתידי. לעתים, רצפת הסינוס אף עוברת פנאומטיזציה – מעין "גלישה" לכיוון החסר. חוסר העצם באזור הסינוס המקסילרי הוא תוצאה של ספיגת עצמות הלסת לאחר עקירת שיניים או בעקבות מחלת חניכיים כרונית.
איך מתבצעת הרמת סינוס?
באופן כללי, תהליך הרמת הסינוס כולל דחיקה של רצפת הסינוס כלפי מעלה והרחקתו מהעצם השארית, ומילוי המרווח שנוצר באמצעות תחליף עצם. פעולה זו יכולה להתבצע בשני אופנים, כתלות בגודל העצם החסרה שיש להשלים.
הרמת סינוס סגורה, הנחשבת לשיטה הפחות פולשנית, תתבצע כאשר נדרשת תוספת קטנה של עצם. בהרמת סינוס סגורה יבוצע קדח קטן בעצם הלסת במקום בו חסרה שן. דרך הקדח יבוצע ניתוק של ממברנת הסינוס (מעין קרום המצפה את הסינוס) וימולא תחליף העצם. לאחר מכן, הקדח שדרכו בוצעה הרמת הסינוס ישמש להתקנת השתל עצמו, שתתבצע באותה ההזדמנות.
כאשר חוסר העצם גדול ונדרשת כמות גדולה של תחליף עצם למילויו, יש צורך בביצוע הרמת סינוס פתוחה. פרוצדורה זו נחשבת מסובכת ופולשנית יותר. בפעולה זו, ייפתח "חלון" בעצם הלסת, בצדו החיצוני של הסינוס, דרכו תופרד ממברנת הסינוס וימולא תחליף העצם. לאחר מכן האזור ייתפר לצורך סגירת החתך. יש להמתין כ-9 חודשים בממוצע לקליטת העצם שהושתלה טרם ביצוע השתלים הדנטליים. לעיתים ניתן לבצע את ההשתלות הדנטליות בשילוב עם הרמת הסינוס הפתוחה.
במרפאתנו אנו משתמשים גם בשיטות חדשניות שיכולות למנוע את הצורך בהרמת סינוס פתוחה, גם במקרים בהם חסר העצם גדול באופן יחסי. מערכת השתלים DIVA, פרי פיתוח ישראלי, מאפשרת לבצע הרמת סינוס סגורה בו-זמנית עם ביצוע השתל. בטכנולוגיה זו, תחילה מוחדר השתל הייחודי לעצם הלסת, ולאחר מכן מוחדרים דרך השתל חומרים הדוחקים את ממברנת הסינוס ליצירת מרווח למילוי תחליף העצם. מילוי המרווח על ידי תחליף העצם מבוצע גם הוא דרך השתל שכבר מקובע במקומו. שיטה זו פולשנית פחות ואף מורידה את הסיכון לניקוב או קריעת ממברנת הסינוס.
תופעות לוואי וסיכונים בהרמת סינוס
הרמת סינוס נחשבת לפרוצדורה בעלת אחוזי הצלחה גבוהים של כ-90-95%. עם זאת, כמו בכל פרוצדורה כירורגית, גם בהרמת סינוס ייתכנו סיבוכים. הסיכון המרכזי בהרמת הסינוס הוא התנקבות או קרע של ממברנת הסינוס. מצב זה ניתן לתיקון במהלך הניתוח אם הוא מזוהה במהלכו. סיבוכים אפשריים נוספים הם דימום, זיהום, עיכוב בריפוי ואף סינוסיטיס חריפה, שיכולה להופיע ימים או שבועות לאחר ביצוע הפרוצדורה.
במרפאת ד"ר שחר בלחש, נדע להתאים לכל מטופל ולכל מקרה את שיטת הטיפול המועדפת והנכונה ביותר. בחירת הטכניקה המתאימה ביותר לביצוע הרמת סינוס – פתוחה או סגורה – תבוצע לאחר בדיקת חלל הפה, ביצוע הדמיית CBCT של אזור ההשתלה המיועד ותכנון ההשתלות והטיפול השיקומי.
